מכתבי אל עמרנה – אמצע המאה ה14 לפני הספירה.
המכתבים הם לוחות טין שנמצאו במצרים, כתובים בשפת היתדות בשפה האכדית אשר הייתה השפה הבינלאומית מכתבים ששולח מושל אשקלון הכבושה אל פרעה.במכתב המושל מודיע לפרעה שהוא שומר על העיר. מספר שהוא הכין מצרכים לצבא מצרים והוא מוכן לקבל את הסוכן המצרי ולציית לפקודותיו.

רעמסס השני היה פרעה מלך מצרים במשך 66 שנה. המצרים הכירו בחשיבותה  של העיר אשקלון וכיבושה חקוק כתמונה על פני קיר מקדש מימי רעמסס השני.

התקופה ההלניסטית 332 לפני הספירה
אלכסנדר מוקדון כובש את אשקלון ומתפתחת בה עיר נוכרית שפרח בה פולחן אלילי. ידוע, למשל, המקדש לאלה אפרוטידה, והפולחן לבעל המקומי שכונה הרקלס.

התקופה החשמונאית  167 לפני הספירה
המלך אלכסנדר ינאי שלט לתקופה קצרה

התקופה הרומית  63 לפני הספירה
על פי המסורת הורדוס נולד באשקלון ב37 לפני הספירה, וזו כנראה הסיבה שבנה בה בנייני פאר. בימי הרומאים הייתה בעיר קהילה יהודית גדולה.

התקופה הביזנטית – תקופת המשנה והתלמוד 324 לספירה
אשקלון בשיא פריחתה, נתגלו ממצאים של כנסיות ברחבי העיר, רצפות פסיפס שנבנו בבתים פרטיים. מתקיים סחר ענף עם מדינות שגובלות בים התיכון.

התקופה המוסלמית -השושלת הפאטימית  1029
אשקלון שהייתה מאוכלסת בנוצרים ביזנטים נכבשה בידי הערבים. באותן מלחמות נהרסו הארמונות הגדולים בעיר ואבני השיש והעמודים שימשו לביצור החומות ולבניית יסודותיהם של הבתים החדשים. העיר פרחה תחת השלטון הערבי, יהודי העיר חיו בשלום עם הערבים וקיימו קשרים טובים עם קהילת מצרים עד המאה ה11 לספירה.

התקופה הצלבנית 1099
הצלבנים מגיעים מאירופה כדי לחדש את אחיזתם בארץ ולהדוף את השלטון המוסלמי. הצלבנים מקימים מבצרים לכל אורך ערי החוף ובניהם אשקלון.
בשנת 1153 השתלט המלך בלודוין השלישי על אשקלון המצרית לאחר 5 חודשי מצור. הצלבנים בנו סביבה מערכת מבצרים.
בשנת 1187 השתלט על אשקלון הגיבור המוסלמי צאלח א-דין והרס את הביצורים שבנו הצלבנים. מלך אנגליה ריצ'ארד לב הארי כבש את אשקלון ב1191 לאחר מצור ממושך ושוב ביצר את חומותיה וגבולותיה.

התקופה הממלוכית 1260
הסולטן הממלוכים בייברס כובש את אשקלון. כפי שהרס את כל המבצרים לאורך החוף, בייברס הורס את המבצר הצלבני  מנתץ את חומות העיר והופך אותה לעיי חורבות.
אשקלון העתיקה ננטשת.

התקופה העות'מנית 1516
העיירה הערבית אל מג'דל בשנת 1596 הייתה הישוב השישי בגודלו בארץ ישראל גרו בו 2,795 תושבים. מג'דל נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה.

שנות ה50
ביולי 1950 הוקמה הוועדה העירונית של מגדל-גד. יושב ראש הוועדה היה אפרים צור. בשבועות הבאים חולקו הבתים הנטושים של הערבים המפונים לעובדי הציבור.
הישוב היהודי תוכנן כישוב חקלאי ועורף לוגיסטי לישובים החקלאיים שהיו עתידיים לקום באזור.
עד מהרה קיבל הישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל אשקלון כעיר. אליעזר מילורד  מונה לשמש כראש העירייה הראשון.
באותה שנה החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל אשקלון בשם אפרידר. השם נגזר מהמילים אפריקה ועמידר.

ב-1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון, כמו כן נבנתה בשנים אלו על ידי היזם צבי סגל שכונת ברנע על אדמות הכפר אלג'ורה שחרב ב1948.
ד"ר יחזקאל זונאנבנד  מונה כראש מועצה מקומית.

ב-1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני הישובים לעיר אחת בשם אשקלון.
ב-1956 הקים יעקב זלקין עולה חדש מצרפת את "קולנוע רחל" שנקרא על שם אימו.

בשנים אלה נשיא המדינה יצחק בן צבי היה מבקר רבות בעיר ואף ראש הממשלה דוד בן גוריון מסר את התפטרותו לנשיא בעיר.
הנשיא בן צבי הקים בעיר ספריה לזכר בנו בשם בית עלי ולאחר מותו הוריש את המקום לתושבי העיר אשר הפכו את המקום למרכז פדגוגי למורים, בן צבי הונצח באשקלון בשני רחובות ובבית ספר.