תקוה שריפי מורת דרך

למשמע המילה: "טיול", לבנו מפרפר מהתרגשות והפרפרים עוברים אל הבטן.
מיד צומחת בנו ציפייה, מתעוררת בנו סקרנות, גואַה בנו חדווה ומתחילה היערכות לקראת…
מי מאתנו לא זוכר טיולים מימי ילדותו עם בית הספר, עם המשפחה, עם חברים או עם תנועת הנוער.
איזה ילד לא שמח כשהוא מתבשר על טיול.
"יש"! קופצים הילדים משמחה.
"איזה כיף, עוד יומיים יוצאים לטיול".
"וואו, ישנים בשטח? באוהלים? מעניין איך יהיה?"
"אף פעם לא ישנתי באכסנייה, בואו נתארגן בחדרים".
"צריך להביא שק שינה? מותר להביא ממתקים?"
"סוף סוף חופש" אומרים המבוגרים,
"סוף סוף לנקות את הראש, להחליף אווירה, לנוח".
"מזמן לא יצאנו לטיול, בואו נעמיס את האוטו".
משפטים אלו חרוטים בזיכרוננו ומביעים את תחושת השמחה, ואת חווית הטיול שמלווה אנשים מגיל שנה ועד גיל מאה.